רק זיכרונות טובים יש לי משלוש השנים שבהן הייתי בלהקתו של יונתן כרמון.

הגעתי אליו כאשר קיים מבחנים ללהקה, יחד עם אחותי עדנה. שתינו היינו רקדניות בלהקת הריקוד של מיה ארבטובה, אצלה למדנו מגיל 12 בלט קלאסי ואני אף המשכתי והופעתי כרקדנית באופרה הישראלית, במשך 3 שנים. יונתן שמח שמגיעות אליו בנות שיש להן רקע של ריקוד בלט קלאסי, והתקבלנו מיד.

כאשר החלו החזרות, גיליתי עולם חדש, עולם ריקודי העם. וכן גיליתי את האיש יונתן כרמון,

כריזמטי, יפה, רקדן נהדר ויוצר, שאת הריקודים שיצר ראינו מול עינינו, והם נתנו לנו השראה ענקית. איש מדהים. מיד התאהבתי בו ונכנסתי חזק לעניין.

הייתי בת 17 והתחלנו בנסיעות בעולם. אין מקום שלא הגענו אליו – כל אירופה, דרום אפריקה, דרום אמריקה. כמו כן צילמנו סרט במינכן שבגרמניה עבור הטלוויזיה המקומית.

קיימנו הופעות עם ז'ילבר בקו, איב מונטאן, אד סאליבן והופעות טלוויזיה עם ז'אק ברל בצרפת.

במופע בלונדון עם איב מונטאן קרה מקרה מביך מעט. בסולו של יונתן ושלי נפלנו שנינו על הבמה. מיד קמנו ויונתן התנצל באנגלית במבטא רומני ואמר שנתחיל את הריקוד מההתחלה. קיבלו את זה יפה.

יונתן היה כוריאוגרף מאוד יצירתי. היו לו דרישות לא קלות מאיתנו והוא נלחם להשיג את מה שהיה בעיניו נכון לריקודים שיצר. בחירת השירים להם יצר ריקודים הייתה מעניינת. מלחינים ויוצרים חשובים מהזמר העברי עלו בזכותו על כל במות העולם.

במשך השנים, היצירה שלו השתנתה וקיבלה כיוונים נוספים. יונתן אהב מאוד תיאטרון ופה החיבור איתי היה משמעותי, מכיוון שבאתי מבית מעולם התיאטרון. אבי, יהודה פוקס ואמי, מינה פוקס היו ממקימי תאטרון "זירה".

הריקודים שיונתן יצר החלו להיות יותר תיאטרליים, עם תוכן, והתבקשתי מדי פעם לומר טקסטים בתוך הריקוד. בתקופה זו חניתה זהבי ואני היינו הזמרות של הלהקה.

המופע האחרון שלי עם הלהקה היה בברודווי, שם קיבלנו ביקורות נלהבות, ושם גם נפרדנו. אני נשארתי ללימודי תאטרון והייתי זמרת במועדון "צברה" בניו יורק. שם הכרתי את בעלי לעתיד, אהוד מנור, שכתב לי את שיריו הראשונים לתקליט שהפיקו לי. כשחזרנו לארץ הכרתי לאהוד את יונתן והחיבור היה מיידי. הם התחילו מיד לעבוד ביחד, כאשר אהוד הנחה מופעים של יונתן בפסטיבל כרמיאל, שם היה המנהל האמנותי.

בשנת 1999 הגה יונתן רעיון יפה למופע הפתיחה לפי 12 השבטים לישראל. אהוד כתב למופע 12 שירים מיוחדים ושיר הסיום היה "שבט אחים" שהלחין קובי אשרת. הלחנים היו של מלחינים רבים והשירים בוצעו ע"י 12 זמרים ישראלים בסגנון ים תיכוני. הכוריאוגרפיות נעשו ע"י 12 יוצרים מהמחול הישראלי ובוצעו ע"י 12 להקות ישראליות. יונתן עשה את הכוריאוגרפיה למופעי הפתיחה והסיום בפסטיבל.

היום אנחנו בתהליך של כתיבת מחזמר עם 12 השירים מאותו המופע. כמה עצוב לי שיונתן לא יוכל ליצור את הכוריאוגרפיה.

חשוב לי לציין את תרומתו של שוקי, בן זוגו של יונתן, שתמך, ייעץ, עזר והיה שם בשבילו לאורך 40 שנה.

אני מתגעגעת אל יונתן. אוהבת אותו ומעריכה אותו. התרומה שלו למדינה הקטנה שלנו היא עצומה. יהי זכרו ברוך.