הייתי צריכה לארגן את החשיבה והרגש, על מנת לכתוב על יואב אשריאל בלשון עבר. בסופו של דבר יצאו מספר מילים מהלב ונשפכו אל הכתב.

מבחינתי היו וישנם שניים – יואב אשריאל של הכלל ויואב אשריאל של הפרט – יואב שלי.

יואב של הכלל הינו דמות מרכזית עם תרומה עצומה לתחום ריקודי העם הישראלים. ההשתלמויות הבלתי נשכחות אשר תרמו לכלל המרקידים והרוקדים, ההכשרה וליווי היוצרים בראשית דרכם בהטבעת חותמו על בחירותיהם, על הריקודים שחיברו ועל דרך הנחלתם לכלל הרוקדים. יואב של להקות המחול שהקים, איתן הופיע בארץ ובחו"ל.

הוותיקים מביננו ודאי יזכרו לעד את ההרקדות של יואב ומירה בימי העצמאות בכיכר רבין (אז מלכי ישראל), ומעל לכל – הריקודים הרבים שחיבר לאורך שנים ואשר הפכו לנכסי צאן ברזל בכלל ההרקדות (ולא רק חוגי הנוסטלגיה), ואשר אני מאמינה שירקדו עוד שנים רבות.

היה לי גם "יואב פרטי שלי" – יואב שחילצני ממשבר:

בילדותי-נעורי רקדתי בחוג לריקודי עם של הנוער העובד והלומד, בעיירת העולים של אז – בית-שמש. בבוא היום עמדנו לעבור עם משפחתנו לעיר פתח תקוה. מדריך ריקודי העם שהדריך אותנו בחוג של הנוער העובד בבית שמש אמר לי:

"את לא מפסיקה לרקוד. אני שולח אותך לאחד המרקידים הגדולים שמרקיד בתל-אביב בשם יואב אשריאל ותאמרי לו שאני שלחתי אותך אליו. הוא מרקיד בבי"ס "אחד העם".

ואכן ביום רביעי עברנו לפתח-תקוה וביום שישי קרה לנו אסון גדול: אחי, קצין בגולני, נפל באחת מפעולות התגמול. קשה לתאר את האבל שנחת על משפחתי וכמובן עלי.

החיפוש אחר החוג של יואב אשריאל לא עמד על הפרק בסיטואציה זו, מה עוד שמביתי הייתי צריכה לנסוע בשלושה אוטובוסים, על מנת להגיע לבי"ס אחד העם בתל אביב.

כילדה בת 13, החלטתי בכ"ז להגיע לשם. התגברתי על כל המכשולים, עליתי על שלושה אוטובוסים והגעתי לחוג בתל-אביב. זהו רגע שינה את חיי…

יואב "קלט אותי" כבר בשלבים הראשונים של הגעתי לחוג זה ומאז לא נפרדו דרכינו לאורך כל השנים.

החוג בהדרכתו של יואב הפך להיות קרש ההצלה שלי מהטרגדיה האישית והמשפחתית וענה על התחביב שכבר אז היה חלק מההוויה הקיומית שלי.

אני כבר מתגעגעת לקבלת הפנים ולחיבוק שלו בכל מפגש שלנו, לריקודים המשותפים שלנו בהשתלמויות המרקידים ובהרקדות הרבות בהן רקדנו יחד.

כמה קיוויתי וייחלתי שנוכל לחגוג ולשמח אותו גם ביום הולדתו ה-90, כפי ששימחנו אותו ביום הולדתו ה-88. אך לצערי, יואב וכולנו לא זכינו לכך.

אני באופן אישי זכיתי בדמות משמעותית אשר ליוותה אותי ברגעים משמעותיים ובלתי נשכחים של חיי ותלווה אותי גם בשנים הבאות בהעדרו.

יהי זכרו ברוך!