בטקס רב רושם, במשכן נשיא המדינה, העניק הנשיא יצחק הרצוג לירון מישר, עורך "רוקדים-נרקודה", את הפרס לשימור ולטיפוח תרבויות ישראל ע"ש הנשיא יצחק נבון. ירון זכה בפרס בתחום המחול. ראו כאן  

הפרס לשימור וטיפוח תרבויות ישראל, מוענק זו השנה החמישית במעמד נשיא המדינה, כהבעת הוקרה על פועלם של אומנים ואומניות, אשר תרמו לטיפוח התרבות בישראל, הפצתה ושימורה. הפרס מוענק לאומנים מתחומי אומנויות שונים – מחול, תיאטרון, ספרות, קולנוע, מוזיקה, אמנות ועיצוב.

השנה הוענק הפרס ל-7 אומנים בתחומים: עידוד היצירה בתחום התיאטרון – הזוכה: חנה ווזאנה גרינולד, פרס ליוצרים בראשית דרכם – ניר שטראוס, פרס עידוד היצירה בתחום המחול – ירון מישר, פרס עידוד היצירה בתחום הספרות – ברוך פיקל, פרס ליוצרים בראשית דרכם בתחום המחול – סתיו סטרוז', פרס יוצרים בראשית דרכם בתחום הספרות – ברוריה מושקוביץ, פרס מפעל חיים – רנה ירושלמי.

בנימוקי וועדת הפרס נאמר:

ירון מישר הוא רקדן ומדריך לריקודי עם, איש חזון ועשייה שבמשך עשרות בשנים יזם והקים במו ידיו מפעל ענק בשם "רוקדים", של תיעוד ושימור תרבות ריקודי העם הישראליים. מישר צילם, והנגיש לכולם, למעלה מ-6,500 ריקודים בווידאו, בהדרכת טובי המדריכים ומחברי הריקודים, ייסד את כתב העת "רוקדים-נרקודה" והוציא למעלה מ-100 גיליונות (גיליון זה מספרו 113. ד.ב.א.).

הוא ייסד את אתר "רוקדים" rokdim.co.il במטרה לספק לרוקדים ולמדריכי הריקודים את כל המידע והכלים על תחום ריקודי העם הישראליים.

כ-200 איש, מקורבי זוכי הפרסים ומוקיריהם, גדשו את אולם האירועים בבית הנשיא. אחרי קבלת פנים חברתית לצד כיבוד איכותי ועשיר, התייצבו כולם מול בימת הטקס לרגעים המרגשים והחגיגיים של כל אחד משבעת זוכי הפרס.

הקהל קם לכבוד כניסתם של הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, ושל שר החינוך והתרבות מר מיקי זוהר, שזכו למחיאות כפיים נלהבות.

תחילה הוצג סרטון מחייו ואישיותו של הנשיא יצחק נבון על שמו מוענק הפרס, בדגש על תרומתו הייחודית לתרבות הארץ הכוללת כמובן את יצירתו הגדולה "בוסתן ספרדי". האירוע נפתח בשירה מפיה של לאה שבת, שהוסיפה במהלך הטקס עוד שניים משיריה הידועים.

ראשון הדוברים נשיא המדינה, שאמר בנאומו:

כל אחד ואחת מכם, זוכות וזוכים יקרים, הקדיש ומקדיש את חייו לאמנות, ובאמצעותה לטיפוח האנושיות והישראליות: חלקכם באמצעות הגוף והריקוד, חלקכם באמצעות המילה הכתובה – בספרות, בשירה, במחזות ובקולנוע, חלקכם באמצעות משחק – בקולנוע ובתיאטרון. אבל כל אחד ואחת מכם, כמו מורשתו של הנשיא נבון, גם יודע ויודעת, עמוק עמוק בגוף ובנפש, שתרבות היא תמיד גשר – גשר בין תרבויות, ביו קבוצות, גשר בין דורות, גשר שמחבר את ההכרה והשכל אל הלב והנפש. אתם, כלות הפרס וחתניו, מגלמים את הגשר בפועלכם, יום-יום, שעה-שעה.

אני מבקש להודות לכל העוסקות והעוסקים במלאכה, לך ידידי שר התרבות והספורט מיקי זוהר, לחברות וחברי וועד נאמני הפרס, הוועדות השונות, וכמובן לכם – בנות ובני משפחתו היקרה של הנשיא נבון. אני מייחל ומתפלל לכך שנזכה – ברוחו של נבון וברוח הזוכים והזוכות – להבין עד כמה השוני בינינו הוא מתנה גדולה, נכס של ממש. שנכיר את כל צבעי הפסיפס הישראלי ושנבין באמת לעומק, שמדינת ישראל לא תהיה היא עצמה, שהחברה הישראלית לא תהיה מה שהיא יכולה להיות, בלי כל החלקים שבה. אז ברכות חמות לכולכן ולכולכם ובהצלחה.

מיקי זוהר, שר התרבות והספורט, ברך את הזוכים, ואת קהל הנוכחים:

סודו של עם ישראל טמון בגיוון המיוחד שלו וברב-התרבותיות שבו. יהודים ויהודיות מכל קצוות תבל. מתרבויות רבות ושונות הגענו, אך כולנו עם אחד. אני מברך את הזוכים בפרס על פעולתם לשימור וטיפוח התרבויות השונות, אלה שביחד מרכיבות את הפאזל הישראלי המיוחד והמרגש.

נבון טיפח את תרבות הלאדינו ואת מורשת יהדות המזרח. אנו גאים להעניק לכם את הפרס על עידוד יצירה, שאתם, הזוכים, תורמים רבות לטיפוחה ושימורה. תודה לכם בשם הממשלה ותודה לנשיא המארח את הטקס הזה בביתו.

ארז נבון, בנו של יצחק נבון הנשיא החמישי של ישראל, דיבר על מורשת אביו:

אני עומד כאן ומדבר על בית אבא שלי. אני זוכר את החלון ממש כאן בבית הזה בו שיחקתי כילד. כיום אני עוסק בהנצחת פועלו של אבא יצחק ובמורשתו התרבותית לחברה בישראל. החפץ חיים בשיח נבואי קרא לחברה בישראל לשיח מכוון, לא משחית ולא מרחיק, כך קרא גם אבא, כנשיא המדינה. ההצגה "בוסתן ספרדי" שאבא כתב מבטאת את תרבות יהדות המזרח, שאבא טיפח מאד והיא למעשה בבואה מושלמת של עם ישראל, ומשקפת את משנתו של נבון.

ד"ר רות אשל, יו"ר וועדת הפרס בתחום המחול, על זכייתו של ירון בפרס המכובד:

בוועדה שדנה על פרס עידוד יוצרים בתחום המורשת, ישבו איתי הרקדניות והכוריאוגרפיות המוערכות אורלי פורטל ושירה אביתר. שמחתי לראות את שמו של ירון מישר ברשימת המועמדים. אני מכירה את פועלו עשרות בשנים, את הלהט שלו, המאבק שלו לתיעוד ושימור מורשת ריקודי העם שלנו. מצאתי בו את המועמד הראוי ביותר.

אלא שהתעוררה שאלה עקרונית כיוון שהפרס הוא עבור "יוצר". מי זה יוצר? מה זאת יצירה? האם יוצר ויצירה, כפי שמקובל לחשוב, מוגבל אך ורק ליוצר הריקוד (הכוריאוגרף) והיצירה היא הריקוד – הכוריאוגרפיה – או כפי שאני טוענת, שעורך כתב-עת כמו "רוקדים-נרקודה", הוא איש יוצר, וכתב העת הינו היצירה שלו, כשהנושא תואם את נושא המורשת.

בשני המקרים, יוצר הריקוד ועורך הגיליון, יוצרים יש מאין. שניהם מבטאים ביצירתם, הריקוד או הגיליון, את תפישת העולם האמנותית שלהם, שניהם נדרשים לעשות בחירות של ניפוי, מה להשאיר ועל מה לוותר, שניהם נדרשים ליצירתיות, דבקות במטרה ולהט.

לכתב העת "רוקדים-נרקודה" יש להוסיף את אתר "רוקדים" ובו צילומי וידאו של אלפי ריקודי העם שהפיק, הקטלוג המפורט ובו הפרטים של כל ריקוד וריקוד – הכל בכספו הפרטי, ומתוך חזון ואמונה בחשיבותו של מפעל חייו.

בעוד שריקודי העם החדשים, מרביתם לא עומדים במבחן הזמן ונעלמים במהירות, מפעל החיים של מישר ל"תיעוד ושמירת ריקודי העם" יישאר תמיד כצאן-ברזל של מורשת היצירה בתחום.

אני שמחה שכל חברי ועדת המחול החליטו להעניק לירון מישר את פרס היצירה.

העשייה של ירון – תמצית הדברים בגינם זכה בפרס:

ירון לקח על עצמו משימה לאומית בתחום התרבות: לתעד ולשמר את התופעה הייחודית של ישראל – ריקודי העם. יש עוד כמה מתעדים, אולם התיעוד של ירון הינו לאורך זמן, המקיף והמפורט ביותר. האוסף גם מונגש בצורה הטובה ביותר, ללא תשלום, לכולם – נכס לדורות.

בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, הקים ירון, בהשקעה עצומה, אולפן הקלטות ביתי בו ערך אלפי שירים והכינם לריקודים. עד היום עריכות אלה משמשות את הריקודים של אז, אלה שאנו עוד רוקדים.

לכל ריקוד היה רישום צעדים בשפת "ריקודי העם" וכל קלטת שמע לוותה בחוברת הדרכת הצעדים.

ירון היה הראשון שהכניס את העריכות הדיגיטליות וההקלטות על מחשב ובשנות ה-90 עזר ויעץ למחברי ריקודים רבים בעריכת השירים לריקודיהם החדשים.

במקביל החל בעבודה אין סופית של צילום ועריכת וידיאו של הריקודים. כמעט כל ריקוד שנלמד או נרקד אי פעם במדינה מתועד באוסף של "רוקדים".

בהשקעה של מאות אלפי שקלים, צילם ירון מאות מדריכים ומחברי ריקודים. ברבים מצילומי הריקודים מלמד ירון בעצמו בכישרון מתודי מעולה, להנאת הלומד ותועלתו. הוא מעיד: "מאות אנשים טרחו להגיד לי, בהודעות דוא"ל, במסרונים ובעיקר פנים אל פנים, עד כמה ההדרכות שלי עוזרות להם והן הכי ברורות והכי מדויקות. זו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל…".

עבודה זו בהשקעה של מאות אלפי שקלים, הינה הבסיס לספרייה עצומה של למעלה מ-6,500 צילומי ריקודים. הצילומים של "רוקדים" הינם היחידים המציגים בכתב, את כל בעלי הזכויות במוזיקה, הן על גבי הסרטון והן בצידו, בעמוד האינטרנט. צילומים אלה הינם בסיס ללימוד הריקודים ע"י המדריכים והרוקדים כאחד.

הריקודים תועדו כך במשך כ-30 שנה. חלקם נרקדים בתדירות, חלקם לעיתים רחוקות במקומות רחוקים על פני הגלובוס, או שנשכחו. אולם הם קיימים בגנזך זה כשימור לדורות.

ירון יזם ועדיין עורך את כתב העת "רוקדים-נרקודה", בו מובאות כתבות בתחום המחול העממי של ישראל במגוון נושאים, לרבות ראיונות עם כוריאוגרפים ומארגני אירועים גדולים, כמו גדי ביטון, מושיקו הלוי, אבי לוי, שלמה ממן, משה תלם, ולהבדיל, עמודי תווך בעבר כמו יואב אשריאל ז"ל, ועוד רבים וטובים.

112 גיליונות הופקו עד היום והם נכס תרבותי עצום. הם אוצרים בתוכם שלל אירועי מחול לאורך 35 שנים, וזהו חומר ארכיוני שלא יסולא בפז. ירון חולם על היום בו יסיים להעלות את כל הכתבות מכל העיתונים המודפסים לאתר "רוקדים-נרקודה", בו ניתן לחפש כתבות לפי נושאים, כותבים, מילות מפתח ועוד.

בכתבות שירון כותב הוא אינו מהסס להתעמת עם נקודות רגישות בתחום כמו "לטעון לזכותם של מחברי הריקודים לקבל תמלוגים מהמשתמשים בריקודים, כמו שמקבלים, או צריכים לקבל, מחברי השירים והזמרים."

ירון גם הציע ונימק היטב הצעה מהפכנית לעצירת מבול הריקודים – "שנת שמיטה". בסקר שערך, בו הצביעו למעלה מ-1300 רוקדים, תמכו בהצעתו זו למעלה מ-70% מהמצביעים.

ירון היה הראשון והיחיד שנלחם להסדרים חוקיים עם בעלי הזכויות – חברות התקליטים ואקו"ם. ככל הידוע לי, עד היום ירון מישר הוא היחידי המשלם תמלוגי שימוש במוסיקה לחברות התקליטים ולאקו"ם בגין ריקודים שאנשים רוכשים באתר.

ירון מספר:

בפרס זכיתי אני, אך למעשה קיבלנו אותו כולנו – כל תחום ריקודי העם שלנו, אשר זכה להערכה, ראשונה מסוגה, מצד הממסד התרבותי הישראלי האומר: התרבות הזו היא נכס! נכס הראוי שנשמור עליו ונעשה אותו נגיש לכל דורש.

אני מאוד גאה להיות במקום הזה, אך מסתכל קדימה ומאוד חושש לעתיד: מי ימשיך את דרכי? מי ימשיך להכניס נתונים לאתר, לתחזק אותו, להוסיף צילומים ותיעוד? מי ימשיך לערוך ולהפיק את המגזין "רוקדים-נרקודה"?

 

ארכיון הריקודים של "רוקדים" זו עבודה שלא נגמרת: הוספת ריקודים, הוספת מוזיקה וצילומים. כאן אני זקוק לשיתוף פעולה אמיתי מצד כל מחברי הריקודים. הם אלה היכולים לתת את המידע הכי אמין והכי מהיר על כל ריקוד חדש/ ישן. הם אלה שהכי ראוי שילמדו ויציגו את ריקודיהם בווידאו שבאתר. אני מייחל שכולם יבינו זאת.

יש לי חלום: להוסיף לכל ריקוד באתר את מילות השיר, רישום הצעדים, וסיפורו של הריקוד. יש לי המון חומר על המחשב שצריך להכניסו לאתר. יש גם חברים שמוכנים לעשות זאת בהתנדבות. אלו שלבים מתקדמים וזה יקרה.

תכנות ותחזוקה של אתר אינטרנט בגודל הזה, עולים מאות-אלפי(!) שקלים. ללא תמיכה המונית של המשתמשים, אין לאתר הזה אפשרות קיום.

מגזין "רוקדים-נרקודה" קיים כבר 35 שנים. בשנים האחרונות הצלחתי לממש את חלומי הישן ולעבור לעיתונים מקוונים במקום מודפסים. כל זה הודות לעבודת התכנות המדהימה של אמנון בן דוד מירושלים. זהו אתר האינטרנט לשימור ותיעוד – "רוקדים-נרקודה".

השנה השקעתי עוד 50,000 ₪ כדי לבנות אתר זה מחדש בעיצוב מקצועי. זה עדיין בשלבי עבודה ולא עלה לרשת.

במהלך 35 השנים היו כ-6-7 ניסיונות של חיבור/שותפות של חברות ויחידים שחשבו או קיוו שיש במגזין פוטנציאל כלכלי. כולם פרשו כאשר ראו שהחלומות להרבה כסף, הינם רק חלומות. במקום הזה צריך להשקיע המון זמן וכסף – במסירות ובשיגעון לשלמות.

ומהיכן המימון לכל זה?

אכן זו בעיה, אומר ירון: יום צילומים עולה למעלה מ-1500 ₪. עריכת הסרטונים עולה כ-120 ₪ לריקוד ואנחנו כבר עברנו את ה-3000 ₪ ליום צילומים אחד. לעלות הכספית נוספות עשרות שעות עבודה לכל יום צילומים ועוד עשרות שעות עבודה בכל שבוע בתחזוקה והוספת נתונים.

מקורות מימון:

1.    מנויי VIP+ בתשלום חודשי.

2.    מנויי ה-VIP השנתי שכל אחד יכול להרשות לעצמו להצטרף

3.    חברים התומכים מעבר למנוי.         ראו כאן

4.    ארגון המרקידים שתומך בכל שנה בסכום ראוי.

מי ייתן וכל שוחרי המחול, אלה המשתמשים בצילומים ובשירותי האתרים החשובים ואלה שסתם תומכים בתרבות הזו, יצטרפו ללקוחות VIP ויאפשרו את המשך הפיתוח.

החברים מפרגנים

כ-20 חברים, רוקדים, משפחה, אוהדים, הגיעו במיוחד לטקס בירושלים, לברך ולפרגן לירון לקבלת הפרס.

ביקשתי מכמה מהמשפיעים והמובילים של ריקודי העם לחוות דעה בעקבות קבלת הפרס.

שלמה ממן, כוראוגרף, מנהל אמנותי של פסטיבלי מחול:

אני שמח מאד בשמחתו של ירון שהיא שמחתנו. אכן, ירון עושה המון למען תיעוד ושימור תחום ריקודי העם שלנו. זה כרוך במאמץ רב והשקעה של זמן ועבודה וגם השקעה כספית לא קטנה.

יש לא מעט מגבלות וקשיים. ירון מתמודד ועובד בצורה מכובדת, ומתגבר על הרבה מהמורות. חייבים להודות לירון, שבזכותו גם המרקידים וגם הרוקדים מגיעים לצילומים של הריקודים ונעזרים בלימודם.

ראוי שכולנו נפגין הערכה לפעולות הללו שבאמת עוזרות לכולנו, ולא כולם מודעים למאמץ המושקע והתורם כל כך של ירון. גם אני – כשאני צריך ללמד ריקוד שלי אחרי תקופה ארוכה, אני נעזר בתיעוד של ירון על מנת להיזכר בצעדים שאני עצמי חיברתי.

ארגון המרקידים צריך להעריך אף יותר את תרומתו של ירון והיה חייב לדעתי, לתמוך בפעולותיו הרבה יותר. מן הראוי היה שכל מרקיד, כל חבר בארגון המרקידים, יהיה חתום על מגזין "רוקדים", הרי זה הביטאון שלנו. הביטאון הזה מעניין גם את הרוקדים עצמם וצריך להיות נחלת כל רוקד ורוקד. הנה, גם ממשלת ישראל, משרד התרבות, מצאו לנכון להעלות על נס את תחום ריקודי העם שלנו, והפעם זה קרה בזכותו של ירון מישר. ברכות לירון, פירגון לכולנו.

גלית עדרי, משתלמת אצל ירון אחרי קורס מדריכים:

עברתי קורס מדריכים ואני עושה השתלמות אצל ירון. אנחנו מדריכים ביחד בחוג שלו בימי שלישי בדיזינגוף סנטר בתל אביב כבר יותר מחצי שנה.

אני חושבת שהוא אחד האנשים הכי ישרים שיש. קיבוצניק אמיתי. קפדן בצעדים והמורה הכי טוב שיכולתי לבקש.

למרות שהוא לא "סחבק", הרוקדים שלו אוהבים ומעריצים אותו. לי ניתנה הזכות לעבוד לצידו, ללמוד ממנו, וללוות אותו לטקס החשוב הזה בבית הנשיא.

אייל עוזרי, יוצר, מדריך, יו"ר בפועל של ארגון המרקידים:

כל פעולה שחושפת את ענף ריקודי העם בישראל, גם אם לא זוכה להוקרה מספקת בארץ, חשובה מאין כמוה. קבלת הפרס של ירון הביאה את הריקודים שלנו עד לדרגה הגבוהה ביותר, עד נשיא המדינה. ברכה רבה בכך.

ירון ראוי מאד באשר הוא משקיע לילות כימים בעבודת התיעוד והאיסוף של החומרים אותם הוא מפיק. אין אח ורע לעבודה הזאת בארץ וגם לא בעולם. מגיע לו להירשם בספר השיאים של גינס על הכמות אותה הוא יוצר בתחום הריקודים, כפי שאנו מכירים.

לשאלתך באשר לעיתון "רוקדים-נרקודה", הרי לדעתי כל חבר בארגון המרקידים צריך להיות חתום על הביטאון הזה, שתורם לנו רבות ואנו הרי שותפים לעשייה ונהנים ממנה. הביטאון משרת את מטרתנו לכן הוא צריך להיות חלק מאיתנו.

הנה כי כן, תחום ריקודי העם זכה להכרה ממשלתית-מדינתית ואנו – החובה עלינו להמשיך בטיפוחה ושימורה של תרבות זו למען עם ישראל והדורות הבאים.

אבי לוי, יוצר, מרקיד, מנהל אמנותי ויזם של פסטיבל אשדודאנס:

אני בהחלט מברך את ירון על הזכייה שלו. מגיע לו הכבוד הזה. הוא היחיד בארץ ובעולם לשימור כל כך מקיף של ריקודי העם. אכפתי ורציני בתחום הזה. מוסיף המון לתנועת ריקודי העם, ועושה עבודה גדולה גם עם המוזיקה, העיבודים הנכונים, ההדרכה, הקרדיטים ליוצרים והכותבים, אכן שימור מקיף ויסודי. אין שימור כזה. הוא חתיכת היסטוריה.

משה תלם, יוצר, מרקיד, הדריך במדינות רבות בכל העולם:

כל הכבוד על ההתמדה בעשייה של ירון, עושה עבודה נהדרת. שתי הערות: לא לתעד ריקודים כפולים, במידה שזה נעשה עד כה, חייבים להימנע מתיעוד כזה כי זה פוגע ביוצרים המקוריים. לשאלתך: לא צריך לחייב מרקידים להיות חתומים על האתר, כל אחד ורצונו האישי. ועוד משהו: העיתון "רוקדים-נרקודה" צריך להופיע בדפוס ולא רק אינטרנטי. לא יזיק למושאי כתבות מרכזיות בעיתון להשקיע כסף וכך לסייע לעורך להוציא מודפס ומכובד, כפי שעשיתי אני.

נורית גרינפלד, יוצרת, מרקידה, בעלת הרקדות מגוונות, גם חדש וגם אמצע וגם ישן:

מגיע לירון כל הכבוד על הזכייה ועל ההוקרה בעבודת התיעוד הגדולה שלו. אני אישית נעזרת ממש מדי יום בעבודה של ירון. בזכותו אני משתלמת, גם מצטלמת ומצלמת ומתעדכנת כל הזמן. התיעוד שהוא עושה עוזר לכל המרקידים בעבודתם. באשר לארגון המרקידים, זה עדיין לא משהו חזק ואין קשר לארגון ולאתר והעיתון שמוציא ירון.

עו"ד אבי פרץ, לשעבר יו"ר ארגון המדריכים לריקודי-עם, אחד היוצרים הבולטים ומדריך לריקודי עם ועמים:

ירון מישר ראוי לפרס על עבודתו והשקעתו רבת השנים בשימור ותיעוד ריקודי העם. בכתיבה, בצילום ריקודי העם ובסיקור הדמויות והיוצרים אשר תרמו ליצירתה והרחבתה של תנועת ריקודי העם במשך שנים רבות.

צריך לזכור שמדובר ביוזמה פרטית של אדם אחד, ללא כל סיוע, ושהקדיש לה את כל חייו.

השאלה היא מה יהיה ברבות הימים? לדעתי, חשוב שגוף ממלכתי, או מוזיאון או כל גוף אחר, יוכל להמשיך את המפעל המבורך והחשוב.

אני בהחלט חושב שלירון מגיע הפרס, יש לנו הכרות חברית רבת שנים. למפעלו של ירון ישנה תרומה חשובה בארץ ובעולם בכל מה שקשור לתנועת ריקודי העם.

אני מאחל לירון בריאות ואריכות ימים. עלה והצלח.

אורה ארנון, יוצאת להקת בת דור כרקדנית וכוריאוגרפית:

אם לא היה מישהו שיעשה את העבודה שירון עושה, עם ישראל היה מאבד חלק חשוב במורשת התרבות שלו. ריקודי העם מלווים אותנו זה 100 שנה, עוד מתקופת החלוצים שלפני קום המדינה, ומאז נוצרו אלפי ריקודים שמחוברים לאלפי שירי א"י מכל המגוון. התיעוד והשימור של כל אלה מאפשר גם לדורות הבאים להבין ולדעת וליהנות מפרי יצירתם של המון יוצרים שהם חלק בתרבות העם שלנו. ברכות ותודה לירון מישר על מפעל חייו.

מרקו בן שמעון, יוצר ומרקיד שחיבר ריקודים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל:

עלה והצלח, וישר כוח, ירון מישר ידידי. קבל ברכותיי החמות על קבלת הפרס על שם יצחק נבון, בעבור שימור מורשת ריקודי העם שלנו משך 40 שנה. אתה בהחלט ראוי לפרס על עבודתך היסודית, העקבית והמסורה, באתר "רוקדים" המשרת נאמנה את כולנו, ועל כך תבורך!