פסטיבל כרמיאל ה-35 כבר בפתח. זה יקרה ב-5-7 ביולי 2022. ההכנות, הרעיונות, החדשנות, הלוגיסטיקה העצומה, הכוריאוגרפיות, כבר מתמרקים לקראת האירוע התרבותי הענק הזה.

ביקשנו לראיון את העושים/ות במלאכה, את המובילות והמובילים – לילך וקסמן רנה – מנכ"לית הפסטיבל, אפרת יצחקי מלמד – המפיקה הראשית, גדי ביטון – המנהל האמנותי, דגנית רום – מנהלת אמנותית לתחום מחול ישראלי לבמה, ירון כרמל – מנהל אמנותי להרקדות.

ובכן, לילך ואפרת, שינויים פרסונליים לא קטנים התרחשו בתקופה האחרונה. ראש העיר התחלף, המנכ"ל סלומון, המנהל האמנותי שלמה ממן ועוד בעלי תפקידים, איך משפיעים חילופי הדורות?

לילך:

זה לא מהלך דרמטי. חילופי הגברי הם שינויים טבעיים בדינמיקה והתפתחות של פסטיבל, אנו רואים בזה מנוף לצמיחה והתחדשות. ראש העיר מר משה קונינסקי רואה חשיבות רבה בהמשכיותו של הפסטיבל בכרמיאל מתוך הכרה במרכזיותו ותרומתו לתרבות הישראלית, אנו זוכים לתמיכה עצומה בדרכנו. הפורשים תמיד יהיו חלק מאתנו, אנשים יקרים, מקור להשראה.

מה שמשתנה ומתפתח אלו תפיסות אומנותיות חדשות, פנייה קהלים נוספים, יוצרים ורקדנים חדשים ונקודות האיזון. עמוד השדרה, ה DNA של הפסטיבל חזק והמסגרת יציבה ונמשכת.

גם השנה יהיו 3 מופעי אמפיתאטרון גדולים, האולמות יאכלסו את המופעים הרבים. הפסטיבל ימשיך להיות הבמה למופעי מחול מקצועי מהארץ והעולם. יתקיימו תחרויות ותיקות לצד חדשות ישולבו חידושים דיגיטליים, הישן והחדש יקבלו את הביטוי הראוי.

איזה חידושים, למשל?

להקות מחול נוספות מרחבי הארץ יקבלו חשיפה, כוריאוגרפים שותפים פעילים בהפקות חדשות. לראשונה תתקיים תחרות מחול מזרחי. נתחדש בפרויקט "נולד ליצור"- יוצרים צעירים גילאי 17-18 ייצרו כוריאוגרפיות שיועלו בפסטיבל. אלה בעלי כישורים מיוחדים שיקבלו ליווי מקצועי בתהליך היצירה שלהם. אנו גאים על כך ורואים בזה עתודה לאומית.

נקיים מפגש אמנותי ייחודי בין המאסטרו גיל שוחט, הזמרת דניאלה לוגסי ורקדנים, הפקת מקור מעניינת מאוד. מופע להקות הוותיקים יוקדש הפעם כמחווה למשורר יורם טהרלב. מופע הילדים יוקדש לילדים מסביב לעולם. בכל המופעים ישולבו אומני זמר עברי מהמובילים בארץ.. בקרוב נפרסם את התוכנית המלאה ושמות האומנים. יש למה לצפות!

אפרת, תחרויות?

תחרות הכוריאוגרפיות לבמה תקבל השנה שדרוג והיא תתקיים כמופע האמצע (יום ד') באמפיתאטרון. כל הכוריאוגרפיות יתבססו על שירי עידן רייכל. התחרות תקבל ממד בינלאומי, כאשר צוות השופטים הישראלי יתוגבר בשופטים מארצות שונות בהן מקובלים ריקודי עם ישראלים. פלאי הטכנולוגיה יככבו גם אצלנו וכמו בתחרויות בין לאומיות אחרות, יהיו צוותי שופטים שישלחו און לין את הצבעותיהם למרכז הבקרה שלנו. השופטים יהיו מרקידים ויוצרים בכירים בארצותיהם. השנה ישתתפו בפסטיבל 2 להקות מחו"ל. כן, יהיו חידושים וגישות אחרות, כפי שמוסבר ע"י אנשי המקצוע בהמשך הכתבה.

לילך מלווה את הפסטיבל כבר כ-20 שנה במגוון תפקידים. מהפקת אירועים ופרויקטים מיוחדים ועד לניהול הפסטיבל זו השנה ה- 4. תושבת כרמיאל. בגיל 5 עלתה מאוקראינה, היישר לעיר כרמיאל שם גדלה רקדה והתפתחה. בילדותה רקדה במחנות מת"אן, שרתה כשחקנית בתיאטרון צה"ל. בוגרת בית צבי. ואף למדה בימוי וחינוך בסמינר הקיבוצים. בין תוכניותיה – לחדש את סמינר מדריכי ריקודי עם מחו"ל, ולהקים מחנה אמנות הוליסטי עם דגש על תחום הריקוד לבני הנוער המוכשרים מכל הארץ. לילך היא ראשת מנהלת התרבות העירונית, מנכ"לית היכל התרבות ואחראית על תחום קשרי החוץ ברשות.

אפרת, תושבת כפר תבור, אם ל-2. שותפה בפסטיבל כבר מעל לעשור, עיסוקה העיקרי בתחום הארגון, לרבות להקות חו"ל. היא המפיקה הראשית של הפסטיבל ואשת מקצוע מצוינת (מקבלת במהלך הריאיון שלל מחמאות מחברתה לילך). הקימה בעבר בי"ס למשחק בטבריה.

ומה דעתכן, לילך ואפרת, על הפסטיבלים בכלל, הקורונה, ההמשך?

כידוע, בשיא הקורונה בוטל הפסטיבל והתקיים באופן וירטואלי, זכה לצפיות רבות. בשנה שעברה נוצר חלון הזדמנויות, ועל אף התו הירוק ושאר המגבלות, הקהל נהר אלינו בהמוניו. התרגשנו והופתענו. זה היה מעבר לציפיות. חובבי המחול בישראל מצפים ומציפים אותנו מדי שנה. המוטיבציה לא מתקהה.

עינינו לא צרה ואיננו מבקרות קיום פסטיבלים נוספים בארץ אך ראוי שלכל פסטיבל יהיה הייחוד שלו. אנחנו נמשיך לתת את המיטב עם כל החידושים, ליצור שנה אחר שנה פסטיבל מעניין, מהנה, מרגש, ומיוחד. (בחיוך) זכינו למערכונים נהדרים ב "ארץ נהדרת", אנחנו פסטיבל משמעותי ומוביל בתרבות הישראלית. פסטיבל כרמיאל הוא מותג לאומי ובין לאומי ואנו נמשיך ליצור לשמר ולהעצים את הקיים.

ושאלה פרסונלית משהו: הרי עם הצלחות לא מתווכחים, ואין עוררין על תרומתו העצומה של שלמה ממן לאיכות הפסטיבל במשך 20 שנה. בכל זאת גם הוא הוחלף. מדוע?

כפי שנאמר קודם זו דרך הטבע. מנהלים מתחלפים ארגונים משתנים ומתחדשים, מצאנו לנכון לעשות שינוי שיש בו ריענון מתן הזדמנות לאנשי מקצוע חדשים להביא את עולמם האומנותי ויכולות הבימוי של יוצרים חדשים. שלמה מוערך מאוד ואף זכה בפרס מפעל חיים על עשייתו המבורכת בפסטיבל ותרומתו האדירה לתחום המחול הישראלי לבמה ולריקודי העם. שלמה תמיד היה ויהיה חלק מאתנו.

 

ניהול אמנותי

גדי ביטון הוא המנהל האמנותי ה"כמעט חדש" של הפסטיבל, שופע רעיונות עם מבט חדשני, מבלי לפגוע במסורת ובאופי הפסטיבל. בראיון ל"רוקדים" מסביר גדי ומפרט כמה מהתובנות והחידושים הבאים עלינו בפסטיבל הקרוב וגם אלה שיבואו אחריו.

אני ממליץ לכל אלה שהפסיקו להגיע למופעים בפסטיבל, להגיע וליהנות מעשייה ברוכה, שונה ומותאמת לזמן של היוצרים במחול הישראלי על כל גווניו, בלי ועם הקשר שביניהם.

המופעים המרכזיים, מסביר גדי, יתבססו על תוכן עמוק, כעין "סיפור לצופים". לא רק רצף של ריקודים, יפים כשלעצמם, אלא תוכן וחיבור תכני ביניהם. הצופה הרגיל מתרשם בד"כ מתנועות הגוף, גובה הרגליים, התלבושות, אחידות התנועה, ושופט לעצמו את איכות הביצוע, במובן מסוים במבט חזותי שטחי. אני רואה בתמונה הריקודית משהו מעבר לתנועה בלבד, משהו שאקרא לו – לשחק בראש, לחשוב מה מביעה הכוריאוגרפיה, לנסות להבין משהו עם עומק (להביא סיפור לבמה). בדרך זו להכניס עניין, תובנה נוספת, עומק מחשבתי, הבנה הוליסטית, וזאת מעבר ליופי הביצועי של להקת הריקוד או הרקדן הסולן. הגישה הזאת השנה תשתלב בריקודי הלהקות על פי השירים של עידן רייכל (בעיקר באירועי האמפיתיאטרון), ותשפיע גם על כלל המופעים באיצטדיון ואולם ברוך.

שותפי חו"ל

כבעבר, יש לנו קהלים מכל העולם וכולם לוקחים משהו מהפולקלור שלנו וגם של האחרים, עם דגש על המסורת היהודית. שותפינו בעולם יהיו חלק אינטגרלי מהפסטיבל באופן דינמי הרבה באמצעות הרשתות הדיגיטליות. נאפשר להם לראות בזמן אמת את מרבית המופעים ולהיות שותפים פעילים גם בהצבעות ובהשפעה ישירה בתחרויות השונות.

מארזים וטכנולוגיה

האירועים הם "אריזות" מתאימות לכל אירוע באמצעים הטכנולוגיים המתאימים לדור הצעיר, למציאות העכשווית. מצגות אקטואליות, מודרניות, הנחייה עם טיזרים ע"מ להגיע לכולם, כאמור, גם דרך הרשתות החברתיות. יהיו בהרקדות גם מופעים קצרים שיתנו אפשרויות ביטוי לרפרטואר ולנושאים שיועלו באולמות השונים.

גדי, בוא נדבר על העתיד, על הדור צעיר, שנראה כיום די מנותק מהעניין הזה, ריקודי העם. מה דעתך ועשייתך בעניין?

אכן, העולם משתנה. מעטים מאד לומדים מוסיקה, לא רוצים ללמוד. הטלפון הוא הקובע. המוסיקה של פעם לא מתאימה לדור הצעיר, לא מדברת אליהם, שנות ה-2000 התחלפו. בני ה-20 לא מתחברים לדקלון ואפילו לא לשלמה ארצי. היפ הופ וראפ הולך אצלם.

מה שנעשה, כחלק מהתחרות ריקודי עם, אשר לראשונה תקבל נושא "השירים שנשארו מאחור" ויחוברו ריקודים לשירים עד שנת 2000, בנוסף נאתגר מספר יוצרים מוכשרים לחבר ריקודי עם למוסיקה חדישה עם כוריאוגרפים מוכשרים מתחומים שונים, כאלה שצעירים ישמחו לשמוע ולראות.

 נחבר ריקודי עם למוסיקה הזאת. ריקוד עם פשוט לטוויסט. נהפוך ריקודי נשף לריקודי עם. סטטיק ובן אל ושכמותם ישמשו בסיס מוסיקלי לריקודי עם. נשמע קצת הזוי אבל אפשרי. מהפכה, חיבור ריקודי עם למוסיקה עכשווית, בשורה חדשה. זה לא מונע מהוותיקים להמשיך ולרקוד לצלילי השירים הישנים האהובים עליהם, כל דור והתרבות שלו.

הרעיון שלך גדי, "יוצר נולד" "המגמה – נולד ליצור". מה זה?

זה בתחום הכוריאוגרפיה לבמה. התרגלנו כבר לשמות הוותיקים שלנו שמעלים בכל פסטיבל כוריאוגרפיות נהדרות. אבל עם כל הכבוד להם, האם קם לנו דור חדש של כוריאוגרפים בארץ? האם יש המשכיות לאמנות הזאת? אולי בעתיד הקרוב נעמוד בפני שוקת שבורה?. צריך לחשוב על כך ולהכין דור חדש שיביא את הבשורה. חשבתי על דרך חדשה לקידום העיסוק הזה. כמו שיש "רוקדים עם כוכבים" נעשה "יוצרים עם כוכבים". בכל להקה מתגלה רקדן/רקדנית בעלי כישורים בולטים. נצמיד להם מנטור, כוריאוגרף וותיק ומנוסה בעל שם, שינחה אותו ליצור מחול חדש. ואכן הלהקה של הרוקד הזה תופיע בריקוד פרי יצירתו של הכוריאוגרף צעיר. ניצוץ של יצירה רעננה ומתחדשת. בפסטיבל הפעם יוצגו ריקודי במה בכוריאוגרפיות של 12 יוצרים צעירים. תנופה עצומה להמשך הדור.

גדי, "יורודאנס"?

גם זה בראש שלי. כבר השנה ישותפו מוקדי הרקדות מן העולם בשיפוט בתחרות הכוריאוגרפיות. כמו באירוויזיון, יישבו חברינו, מריקודי העם שלנו, בארץ שלהם, יצפו בתחרות וישלחו את הניקוד שלהם, און ליין, למערכת השיפוט אצלנו. זה יחבר אותם לפסטיבל באופן אינטגרלי, ייצור עניין וייתן ממד בינלאומי לאירוע בכרמיאל. יש לנו קולגות בהרבה ארצות שימצאו עניין רב בשותפות כזאת.

בהמשך, ייתכן כבר בשנה הבאה, ישתתפו בתחרות הכוריאוגרפיות בפסטיבל, 12 להקות-נציגות מ-12 ארצות שונות. מוקדי השיפוט יהיו בכל הארצות המשתתפות ויינתן ניקוד כמו באירוויזיון. נקרא לזה "יורודאנס", אירוע בינלאומי עצום.

אבל יהיה שוני אחד חשוב, לעומת האירוויזיון, התחרות הזאת תתקיים כל שנה בכרמיאל, גם אם הלהקה הזוכה תהיה ממדינה אחרת. אחרי הכל ריקודי עם ישראליים הם נכס לאומי ייחודי שלנו.

 

רוח חדשה בהרקדות העממיות

ירון כרמל (48), מעורב בפסטיבל מיומו הראשון ב-1988, כרקדן בהורה פרדס חנה של דדו קראוס. מאז היה שותף להפקות רבות אחרות כמו קמפ בתנועה, פסטיבל חלב ודבש בנהלל, כנס מצדה ועוד…

ירון מרקיד בחוגים כמו מרכז מיר"ב חוף הכרמל, העוגן, מרכז ימי קיסריה,  "נבון" קרית מוצקין, זכרון יעקב. אולי החסרנו משהו.

ירון מספר על כמה חידושים בתחום ההרקדות העממיות:

להקות מחול בהרקדות היום, חידוש מרענן, מעניין.

השנה נשלב בהרקדות היום העממיות גם להקות מחול של מופעי במה. להקת מחול בסגנון מסוים (למשל תימני, רומני) יופיעו במשך כ-4 דקות בתוך ההרקדה העממית. הרקדות יום מתקיימות מ-10 בבוקר עד הערב במתנ"ס, באולם הספורט "הורוביץ" ומגרש הטניס המסוכך. המופע הקצר הזה יביא צבע ואיכות לרוקדים הרבים. מעין טוויסט אמנותי, סינרגיה של מקצועיות ועממיות. 15 להקות ישתתפו במיזם המיוחד הזה וייפקדו את מתחמי הריקודים ברבות משעות היום. כאמור, פרויקט זה ייושם בהרקדות היום בלבד, והרקדות הלילה יימשכו כבעבר.

האם הרעיון של שילוב להקות של בני נוער, בהרקדות הוא לחשוף אותם לריקודי העם שלנו ואולי גם להדביקם באהבה זו?

כן, זה בבסיס הרעיון. אינני יודע עד כמה הצעירים הללו יימשכו למעגלי הרוקדים (המבוגרים בעיקר), אבל יש סיכוי בכל זאת קצת למשוך גם אותם לטרנד המקיף כיום עשרות אלפים במדינה. (ואולי אפילו יסכימו הנערים והנערות להצטרף לריקודי הזוגות העממיים לשעה קלה. ד.ב"א.). מכל מקום אני חושב שהשילוב הזה ייתן לרוקדים המבוגרים הזדמנות לשטוף את העיניים וליהנות ממקצועיות על הפרקט שלהם, וגם ייתן ללהקות עצמן עוד במה להופעה בנוסף להופעתן על הבמות השונות במסגרת הפסטיבל.

באשר להרקדות הלילה, מספר ירון על כ-15,000 רוקדים בימי הפסטיבל, כ-3,000 בהרקדת מגרשי הטניס מדי לילה. הרקדות הלילה נמשכות שעות רבות, עד שחר.

שלחנו למרקידי ארצנו בקשות לרעיונות להרקדות בהובלתם. עד כה נענו לפנייתנו כ-150 מרקידים.

אני מפנה בקשה כזאת למרקידים על פי קריטריון של מקצועיות ופופולריות, כאשר כל מרקיד מקבל חצי שעה, ויש גם שעת הרקדה שלמה לזוג מרקידים. אשתקד הרקידו בפסטיבל 124 מרקידים. הפעם הקשר עם המרקידים הוא ישירות על ידינו ולא דרך ארגון המרקידים. השנה נשלב גם כ-10 מרקידים מחו"ל, מהלך ציוני מקצועי עם השלכות חשובות לפעילותנו בארצות השונות.

ירון הרי לא פועל לבדו בתחום העצום הזה והוא מדגיש את סיועם של העוסקים בארגון המורכב: אורלי סיון, מושיק סרדינס, אלמוג בן עמי, דרור דוידי, לורן אמירי.

 

התחדשות במופעי הבמה

גם השנה יהוו מופעי הבמה בפסטיבל מוקד משיכה לעשרות אלפי חובבי המחול מישראל ומהעולם, מספרת לנו המנהלת האמנותית למופעי במה, דגנית רום. בהתלהבות ניכרת פורשת דגנית יריעה עצומה של תצוגות מחול מכל סוג וסגנון, שלושה ימים של חגיגת תנועה, צבע ומוזיקה, ורעיונות חדשניים לא מעטים.

דגנית רום, נשואה +2 גרה ביובלים, ליד כרמיאל. כוריאוגרפית ובימאית וותיקה ומוכרת, שותפה לפסטיבל עוד משנתו השלישית. היא מעידה על עצמה שהפסטיבל הזה הוא ממש הבית שלה, ברמה הביצועית וברמה הנפשית. זה 30 שנה שהיא פעילה במועצת משגב. היא המייסדת של להקות משגב המונות כיום 300 רקדנים ורקדניות במגוון להקות ייצוגיות שכמובן שותפות אקטיביות קבועות בפסטיבל כרמיאל עצמו. לדבריה ה"מוטו" שלה בלהקות הינו חינוך ואהבה. זה כבר 4 שנים שהיא מביימת במופעי האמפיתיאטרון הגדולים.

דגנית, למה עלינו לצפות השנה בפסטיבל העומד בפתח?

גם השנה, כבעבר יתקיימו 3 אירועי האמפיתיאטרון כאירועים מרכזיים, לצד המון אירועי במות, כפי שאפרט בהמשך. מופעי האמפיתיאטרון ייסובו סביב סיפור כלשהו, בעל תוכן ייחודי, כשהלהקות מציגות כוריאוגרפיות תואמות את תוכן הרעיון. זוהי גישה חדשה מבית היוצר הרעיוני של המנהל האמנותי גדי ביטון.

מופע הפתיחה ייסוב הפעם על נשים בתנ"ך. המופע ייקרא "קול האימהות" – מסע תנועתי אל נשות המיקרא" והוא מבויים ע"י גדי ביטון ואיציק כהן. גיבורות בתנ"ך גם בפרספקטיבה עכשווית ועד ימינו לצלילי שירים עכשוויים. נבחרו מיטב להקות המחול בישראל בשיתוף אמני זמר מוכרים שיציגו עבודות בכורה בנושא דמות נשית מהתנ"ך. כל דמות תספר את הסיפור התנכי שלה בהקשר לימינו אנו. יוצגו כוריאוגרפיות מעניינות בנושא הזה, ואנו מצפים לביצועים ורעיונות מרהיבים.

מופע האמצע "רוקדים רייכל", יוקדש לתחרות הכוריאוגרפיות, דבר שרוב השנים התקיים באצטדיון או בפארק אופירה, ומקבל עכשיו שדרוג למופע אמפיתיאטרון. זה יהיה בפורמט אירוויזיוני. כאמור כל הריקודים חדשים ללחנים של עידן רייכל מכל הזמנים בנוכחותו על הבמה. רייכל יחתום את הערב במקבץ שירים בביצועו. ההרכב הזה מבטיח התעניינות מרבית של הציבור.

מופע הסיום באמפיתיאטרון יוקדש הפעם בנושא מרכזי – "הצדעה ללהקות המחול הישראליות". ישתתפו מיטב להקות המחול בישראל עם אמני זמר מוכרים, שיציגו עבודות מצטיינות של השנה האחרונה. זוהי הצדעה לעולם המחול הישראלי הפולקלוריסטי בבימוי מיוחד צעיר וקולח. אלה יצירות המבטאות את המבט מאחורי הקלעים, איך נוצרת להקה, הדרך הפתלתלה עד הגיעה אל זרקורי הבמה. הילד בחזרה הראשונה שלו, אל התפתחותו כרקדן במה. ההתבגרות התנועתית והמקצועית ועוד ועוד. הכל עם קטעי קישור, המוזיקה התואמת, פרקי המעברים וכו'. אכן מגיע ללהקות העומדות על הבמה בתצוגה מושלמת, שהצופים יידעו ויבינו איזה דרך ארוכה וקשה עוברות הלהקות עד ההצגה המושלמת של שלוש הדקות על הבמה המרכזית. את מופע הנעילה הזה מביימים גדי ביטון ואנוכי.

ומלבד מופעי האמפיתיאטרון, מה עוד לפנינו בפסטיבל?

מופעי במה יתקיימו השנה גם באצטדיון, היכל התרבות, מרכז ברוך ואולם הספורט הורוביץ. זאת בנוסף למופעי הלהקות במסגרות הרקדות היום, כפי שנמסר ע"י מנהל ההרקדות ירון כרמל. תכנון כל המופעים נעשה ע"י גדי ביטון ועל ידי, ואנו מצפים ל-16 מופעים גדולים לרבות סגנונות שונים כמו ריקודי נשף, קלאסי, מודרני ועוד.

איזה להקות, כמה, למה לצפות במגוון העצום הזה?

ישתתפו כ-40 להקות ילדים, כ-25 להקות וותיקים, להקות נוער, (וגם מחו"ל, אך מעט עדיין בגלל הקורונה).

איך בכלל בוחרים את הלהקות להופעה בפסטיבל, מי בוחר, מהם הקריטריונים?

אחרי שהחלטנו על הנושאים ומסגרת הפסטיבל בכלל, יצרנו קשר זום עם מנהלי להקות וכוריאוגרפים בארץ, שם הסברנו את התכנים והנושאים של השנה. עלו לזום 80 איש העוסקים בתחום. המעוניינים הציגו לנו בהמשך את תוכניתם ואת הביצוע. הם שלחו מוסיקה וריקוד והנושא שלהם. יש ביניהם שהריקוד כבר מוכן ויש שיוצרים כוריאוגרפיה חדשה. אנו מאשרים או פוסלים ומאותו רגע יש להם 4 חודשים לעבודה על הריקוד שנבחר. המוטיבציה גבוהה מאד ומכאן גם האכזבה לנשארים בחוץ (מילא, בפעם הבאה). כבר כיום, בזמן שיחתנו, הלהקות בעיצומן של ההכנות והריקודים בליטוש אחרון. אני יכולה לציין שבארץ יש לנו כ-20 מנהלים אמנותיים ברמה הגבוהה ביותר והם למעשה מובילים בתחום ריקודי הבמה בישראל. כפי שציין גדי, כבר השנה אנו יוצרים תוכנית לקידום צעירים מוכשרים לעתודת הכוריאוגרפים והמנהלים האמנותיים של ישראל בעתיד.

 

בראיון לכתבה זו פורש ראש העיר, מר משה קונינסקי את האני מאמין שלו לגבי פסטיבל כרמיאל:

נמשיך להיות בירת המחולות של ישראל וגם מעבר לה. אתחיל בזה שראש העיר הקודם וקודמו, עשו דברים נפלאים. כך גם המנכ"ל אהרון סלומון, ואנשי הצוות המקצועי שתרמו כל אחד מהם את היכולות שלו. ההמשכיות חייבת להתקיים וכך נעשה. אסור להפסיק את המנגינה הזאת, את המוזיקה הישראלית, המחול הישראלי. עם זאת הצוות המקצועי, מטבע הדברים, מכניס דברים חדשים ומעודכנים כל הזמן. יש מדיניות חדשה עם החדשנות שלה, הרי המציאות משתנה, הרוקדים השתנו. אפילו אשתי שרוקדת מעידה על חידושים בריקודים ושינויי גוון.

אכן, פסטיבל כרמיאל מושך מדי שנה אולי מאה או מאתיים אלף מבקרים ורוקדים, וזהו כעין המגדלור המקרין על היקף המחול העממי וסגנונו בישראל. האם יש מגמה להוסיף על המספר הזה, המכובד לכשעצמו?

ככל שהתנאים הפיזיים שלנו יאפשרו נשאף ליותר מבקרים בפסטיבל. אינני מסתייג ממספר מבקרים של 300 אלף ואף 400 אלף, בשלושת ימי הפסטיבל. אני רוצה לפתוח את האירוע התרבותי הזה לפני קהילות רבות ומגוונות.

גם מחו"ל? האם לתייג את הפסטיבל שלכם כפסטיבל בינלאומי?

כל השנים מגיעים אלינו רוקדים מחו"ל, להקות ובודדים. לפני הקורונה הגיעו להקות מ-17 מדינות. זוהי מגמה חיובית ורצויה מאד. השנה, בגלל הקורונה יגיעו בצמצום אבל בהמשך נשאף לשיתוף הרבה להקות ורוקדים אוהבי ריקודי העם הישראלים, ויש רבים כאלה בעולם. כבר אשתקד היו שידורים ושיפוט בארצות אחרות, נמשיך בזה, לתת נופך בינלאומי לפסטיבל.

איך אתה אישית בעניין?

כאמור אשתי רוקדת ומייצגת אותי נאמנה. כראש עיר אני, מן הסתם, די עסוק. באשר לסגנון, אני מתחבר יותר לביטלס וסטטיק ובן אל. השנה יהיו תכנים מסורתיים וגם חדשים. כל אחד יבחר מה שמתאים לו, מעגלים, זוגות, חדשים, ישנים, הכל. נהנה ממחול ומוזיקה, מחברותא, הווי חברתי ואהבת הריקוד.

אורחי כבוד בפסטיבל הזה, כמו בקודמיו? (יצחק נבון היה אורח קבוע כל שנה).

כל שנה מכבדת את הפסטיבל אישיות מרכזית במדינה. יכבדו אותנו השנה לפחות שני שרים, אולי גם נשיא המדינה.

מתבקשת השאלה באשר לטרנד ריקודי העם בישראל, בריקוד העממי בחוגי הריקודים. הגיל הממוצע של הרוקדים 50-70, מה יהיה על הדור הצעיר שזה לא ממש מעניין אותו?

אכן, החדשנות מחויבת. המציאות צריכה להתאים את עצמה לצעירים, ולא רק בריקודי עם, בתרבות הישראלית בכלל.

משפט סיכום, אדוני ראש העיר?

אני מזמין את כל הרוקדים באשר הם וחובבי המחול בכלל, לפסטיבל ה-35, אל בירת המחולות של ישראל – כרמיאל. ליהנות ממגוון מופעים, הרקדות והפתעות.