תקצר היריעה מלשתף את מחצית היובל האחרונה של חיי בקרבתו של האיש הכה מיוחד הזה, יונתן כרמון. בפגישותיי הרבות עמו במהלך 25 שנים אלה, נגענו בחיים מזוויות כה שונות ומעניינות, לצד סיפוריו המרתקים והמפורטים על מגעיו עם שועי עולם.

בחרתי להביא כאן את סיפורו של ראש השנה תשע"ב, ספטמבר 2011, עת ביקרנו, יוסי בעלי ואני 5 ימים בפריז. התגוררנו אז במלון סמוך לדירתם של יונתן ושוקי. 

יונתן התעקש שאת כל הבקרים נתחיל עם בגט טרי וקרואסונים שנקנו כל פעם בבולונג'רי (מאפייה)  אחר, אתם הגענו לביתם של יונתן ושוקי. במקום חיכתה לנו ארוחת בוקר מיוחדת, שיונתן הפליא להכין:

 סלט ירקות ישראלי, חצאי אבוקדו ממולאים בסלט טונה, "ביצייה" (ביצת עין כפי שכונתה בשנות הקמת המדינה בקיבוצים), קונפיטורות נפלאות ועוד.

סלט ה"קומפוזה" שיונתן הכין לנו בבוקר האחרון לביקורינו כבש את ליבנו. לדבריו זהו סלט המורכב מכל מה שנמצא במקרר בשנייה שאתה פותח אותו….

המצרכים:

2 פקעות אנדיב (סוג של ירק) חתוכות לעיגולים

1 קופסת טונה.

1 תפוח עץ לא קלוף פרוס לפרוסות דקות.

3 ביצים קשות פרוסות לשמיניות.

(ניתן להוסיף תירס מקופסה ומעט בצל קצוץ לפני ההגשה)

הרוטב:

מערבבים מעט חומץ בלסמי, שמן זית , מיונז, חרדל, סוכר, מלח ופלפל ויוצקים על הסלט.

יונתן, עדכן אותנו שבערב החג נתארח אצל תמי שבק, כתבת ידיעות אחרונות בפריז וחברה קרובה של שוקי ושלו.

מצוידים בעוגות דבש שאפיתי מבעוד מועד, הגענו לדירתה היפיפייה של תמי, שהייתה מרחק דלת מהדירה בה התגוררו אז זמנית שוקי ויונתן.

באווירת חג מיוחדת במינה, הסבנו לשולחן המיוחד, אליו הסבו גם חברים מרתקים מעולם התרבות והספרות, חבריה של תמי, המארחת המדהימה. השולחן עוטר בתפוחי עץ טבולים בדבש, שנקטפו באותו בוקר בחצר ביתם של החברים בנורמנדי.

למנה הראשונה הוגש מרק עוף ריחני שהוכן על ידי יונתן. המנה העיקרית, אף היא הוכנה והוגשה על ידי יונתן. לא הייתה מושלמת ממנה! כל הטעמים התרכזו בה:

בצלחת יפיפייה שכנו להם אגסים ממולאים בשר ברוטב מתקתק , לצד אורז פרסי נפלא, שהוכן על ידי בעלת הבית ותוספת מעניינת מעט מרירה של עלי אנדיב אפויים בפרמזן שהוכנו, כמובן, בידיו של יונתן.

אנדיב כתוספת מעניינת:

במחבת גדולה, עם מעט שמן חמניות, מסדרים את חצאי האנדיב, שנחצו לאורכם (כשהצד החתוך כלפי מעלה) ומטגנים (אפשר גם לאפות בתנור). מפזרים מלמעלה פרמזן (למי שאינו שומר כשרות אפשר להוסיף ריבועי חזה אווז).

כך בילינו כמה ימים נפלאים בגילויים חדשים של צדדיו המפתיעים של יונתן, כבשלן עדין חך וכמדריך מרתק בסיורינו הרגלי ברחבי פריז, כשהוא לא מוותר לנו על חריש עמוק ברחובותיה של העיר. יותר מאשר היסטוריה ועובדות, עניינו אותו רגשות, אווירה ורומנטיקה ככל האפשר.

"לא אספר לכם מתי יצרו את הפסל הזה", הוא אמר, "אך פה למעלה התגוררה דלידה ושם שארל אזנבור… ונינה סימון, ואדית פיאף ובכלל…  זה סיפור מרתק….". אין ספור סיפורים עסיסיים מחייהם של אמנים מפורסמים לצד עשירי עולם, ומפיו של יונתן זה היה מרתק.

המבט המעניין שלו לחיים היה כה אחר, שובה לב, מלא קריצות. קשה היה להסיר את העיניים מעיניו היפיפיות ושיניו הצחורות. חיוכו היה כה מיוחד.

היכרותי את יונתן התחילה, כמובן, בעולם המחול, אך הקשר העמוק והקרוב בינינו לאורך השנים נגע בחיים על כל גוניהם וצבעם.

יונתן, אהבתי בך, את כל מה שאתה! מקצוען חסר פשרות שלא היה ולא יהיה כמהו בעולם המחול הישראלי. רומנטיקן ללא תקנה, חבר טוב, קפדן במקומות שצריך, מתרגש מכל דבר שאוהב. מקיים זוגיות נפלאה עם שוקי, אבל הלב מספיק רחב על מנת להעניק גם לנו, שסבבנו אותך, המון אהבה.

הלכתי שבי אחריך! אזכור תמיד באהבה.