כמדריכה של קבוצת גלגלדאנס – חוג ריקודי עם לרקדנים הישובים בכסאות גלגלים הרוקדים עם רקדנים עומדים, אני מכירה מקרוב את הנכים ועולמם, אבל הפעם הזדמן לי להכיר משהו חדש או יותר נכון מישהו חדש ומיוחד שטרם ראיתי – כוריאוגרף בכסא גלגלים – נכה צה"ל בדרגת נכות 100% פלוס.

 כוריאוגרף נכה המדריך רקדנים רגילים זה לא רגיל. הסתקרנתי מאוד ומצאתי את עצמי מדרימה לבאר שבע לפגוש את מוטי אלקיס.

מוטי, בן 66 מרותק לכיסא גלגלים ממונע, גר ונולד בבאר שבע, שרת בסדיר כחובש קרבי במלחמת יום הכיפורים בסיירת גמלים שנבנתה ע"י אריק שרון, מאותן הסיירות שסבלו מאבדות רבות – שקד, חרוב, אגוז.

סיירת גמלים החזיקה את הקו באפריקה בתעלת המים המתוקים והייתה גם בק"מ ה-101 לפני קהיר. בסיסם היה בסיני, במעבר המתלה, וממנו יצאו לסיורים ומרדפים, בגמלים מסוקים זחל"מים וג'יפים, מראס סודר במפרץ סואץ לג'בל עתקה ואום חשיבה, לאיתור חוליות מודיעין של המצרים.

במהלך המלחמה חלה בצהבת ואושפז בביה"ח סורוקה. היה בקומה – ובמצב של מוות קליני. המג"ד יגאל רוזי ז"ל, הזעיק את קצין הרפואה הראשי. כל החופשות בפיקוד דרום בוטלו כדי שיוכלו לתרום מנות דם למוטי.

המצב היה נואש… חברה טובה של אימו מציעה לקחת שמן של הרב חיים חורי זצ"ל בב"ש ולמרוח עליו ובזכות הצדיק ישועת ה' כהרף עין,ידוע שצדיקים במיתתם חיים מוטי הוגדר כנס רפואי וחזר לחיים בסיכוי של אחד לשלושה מיליון…

סיבוכי הצהבת התפתחו לניוון שרירים, בתהליך איטי. במשך 7 שנים האחרונות מוטי מרותק לכיסא גלגלים ללא יכולת לעמוד ללכת או לרקוד.

איך הגעת לריקוד ומחול?

באהבה רבה. לאחר המלחמה גרתי בדירה עם האקורדיוניסט בני מזוז שמשך אותי ללכת לריקודי עם. יום אחד הלכתי אתו להרקדה של יוסי אבוהב בליווי התזמורת של יוסי לב. נדלקתי, והפכתי למורעל חזק. רקדתי המון, סיימתי קורס מדריכים לריקודי עם בשנת 1979, בהדרכתם של יוסי אבוהב ז"ל ומוטי אלפסי ז"ל.

פתחתי חוגים לריקודי עם בבתי ספר לילדים ונערים. היו לי אלפי רוקדים בבאר שבע. בתחרויות "בית ספר רוקד" שהופקו מטעם משרד החינוך ע"י אבנר דניאל, זכיתי תמיד במקומות הראשונים עם בתי הספר "מולדת", "רעות", "אוריאן", "קורצ'ק", "דגניה" ו"אחווה", על אחיזת ידיים, מספר רקדנים הכי גדול, דיוק בריקוד ושמירה על מקוריות.

פתחתי חוגים לבוגרים בקנטרי קלאב בב"ש, באוניברסיטת בן גוריון, בקיבוצים בדרום, ובאריאל בשומרון, הכל מתוך ציונות ואהבת ארץ ישראל.

במהלך שנות ה-80 וה-90 הפקתי והדרכתי מרתונים לריקודי עם בליווי תזמורות של רשות השידור, של עמוס אלוני, של עודד שוהם ותזמורת המחולות בניצוחו של יוסי לב, ומופעי להקות מחול וזמרים.

למרתונים אלה הגיעו רקדנים מכל רחבי ישראל. הם התחילו ב-20:30 והסתיימו בשעה 08:00 בבוקר. אירחתי את היוצרים המובילים בארץ : מושיקו הלוי, מוטי אלפסי, רפי זיו, איילה גורן, יונתן גבאי, שלמה ממן, בנצי תירם, מישאל ברזילי, יענקל'ה לוי, אליהו גמליאל, אבי פרץ, שלום עמר, סעדיה עמישי, שמוליק גוב ארי ומשה תלם.

שתפתי פעולה עם כל המרקידים בארץ. למרתון הגדול "מהצפון לנגב באהבה" שהפקתי עם חבריי המדריכים דוד אלפסי וקובי אזולאי הגיעו 800 רוקדים מכל הארץ.

ריקוד העם "טאבה" שחיברתי בשנת 1989 ונלמד בהשתלמות של מישאל ברזילי, חובר עם החזרת טאבה למצריים: https://bit.ly/3GBFdMx.

חוץ מיוסי אבוהב, איש לא ידע על ניוון השרירים שלי. הרקדתי בחוגים ומרתונים עד שלא יכולתי יותר בגלל מצבי הרפואי.

איך מצליחים לרקוד ולהרקיד עם ניוון שרירים?

קיבלתי סטרואידים במינונים גבוהים וטיפולים שונים שעזרו לי. לכל אורך הדרך הרופאים בקשו ממני להפסיק, אך אני החלטתי שצריך לרקוד המון שעות מידי יום עד שזה ייפסק. לא ויתרתי לעצמי לרגע.

בשנת 1979, באחד המרתונים שהפקתי בקנטרי קלאב, ניגש אליי המפיק הגדול יגאל פלג ז"ל והציע לי להדריך ככוריאוגרף את להקת הסנוניות בסגנון הג'אז שבניהולו. הופענו איתה בכל הארץ, אבל התשוקה הגדולה שלי הייתה להקת מחול ייצוגית של מחול ישראלי – פולקלור ומחול מודרני.

להקת המחול "איילות הנגב" – מפעל חיים

הלהקה נוסדה בשנת 1980 ובשנת 1983 הקמתי את העמותה על מנת שאוכל לקבל תמיכות מעיריית באר שבע, ממשרד החינוך והתרבות, ממשרד החוץ ומתורמים וכמובן – לייצג את ישראל ברחבי העולם. העמותה איפשרה לי גם לקבל אולם לחזרות וכניסה לבתי ספר כדי לגייס רקדנים.

האפשרות לצאת לחו"ל משכה את הילדים, הנוער והבוגרים שבאו לרקוד בלהקה. רציתי להראות בעולם את ישראל מזוויות אחרות של תרבות ומחול. מאלפי רוקדים הגעתי לרקדנים אלופים. התחלתי בקטן וסיימתי בגדול. הבנתי שצריך להתחיל מלמטה ולבחור רקדנים בעלי כישורים המתאימים ללהקות ייצוגיות. איילות הנגב מורכבת מלהקות: אפרוחים, נעורים, סטודנטים ובוגרים.

מה הקריטריונים לקבלה ללהקה?

חוש קצב, כשרון בתנועה ובריקוד, כושר גופני ומנהיגות. הטובים ביותר מגיעים ללהקות. מלאכת בניית הרקדנים ואישיותם ידועה לי. רקדן נבנה מהראש מרמתו השכלית והנפשית, לפני שעובדים על הגוף הידיים והרגליים. יש צורך בתנאים מתאים לטיפוחו והמון פירגון ואהבה. במשך כל שנות הלהקה עד היום, הרקדנים מקבלים טכניקה ממורים לבלט קלאסי ומודרני וממני.

מרכז המחול שלנו הינו סטודיו למחול בבית הספר מולדת בבאר שבע, בגודל 15 על 10.5 מטר וכולל בתוכו רצפת פרקט מיוחדת לרקדנים, פסנתר לבלט קלאסי, ברים, מראות, תאורת במה והגברה.

להקת המחול איילות הנגב ייצגה את ישראל בחו"ל לאחר מבחן של הועדה בין משרדית בראשות ד"ר דן רונן ז"ל, יו"ר סיאוף ישראל ויוסף בן ישראל מנהל ארגון מעט"ף וממשיך דרכו – שלומי ציון. ד"ר רונית רונן ויעל מירו ממשיכות את דרכו של ד"ר דן רונן.

בשל רמתה האומנותית הגבוהה, הוזמנה הלהקה ע"י מנהלי פסטיבלים, ראשי קהילות, ראשי ערים וירידי תרבות מכל רחבי העולם.

הישגים:

בשנת 1995 עברו רקדניה הצעירים את מבחני האקדמיה המלכותית בבלט קלאסי וזכו בתחרות הארצית של האקדמיה של כל בתי הספר למחול בארץ וזכו במקומות: הראשון – אדווה יעיש במקום השני קרן שוורץ ז"ל, שנפטרה מסרטן.

בשנת 1999 זכתה במקום ראשון בפסטיבל המחול הבינלאומי בווארון שבצרפת.

בשנת 2005 זכתה להקת הבוגרים ביריד התרבות הבינלאומי בריבירה הספרדית קוסטה דל סול שבספרד, במקום הראשון מתוך 22 מדינות והוזמנה ע"י מלך מרוקו להתארח ולהופיע בארמונו.

להקת "איילות הנגב" חזרה עטורת שבחים ופרסים מפסטיבל המחול הבין לאומי תחרותי לילדים בוולאדיקווקז, בירת אוסטיה הצפונית, שברוסיה, בו ייצגה את ישראל. הפסטיבל נחשב אחד הפסטיבלים היוקרתיים והחשובים בעולם והשתתפו בו 20 מדינות. יחד עם איילות הנגב השתתפו להקות מחול ייצוגיות מכל רחבי מדינות שרשרת הרי הקווקז המשתרעים לאורכה של רוסיה.

הלהקה הבאר-שבעית זכתה במקום ה-3 מבין כל הלהקות בפסטיבל.

הלהקה הוזמנה ע"י עליון וילנציק מנכ"ל המרכז הישראלי לתמיכה באומנות ילדים שבחר בלהקה מכל להקות המחול של ילדים בארץ כדי שתייצג את מדינת ישראל בפסטיבל זה.

ועדת השופטים הכתירו את הכוריאוגרף מוטי אלקיס כמוביל במקום הראשון ברמתו האמנותית בפסטיבל.

בפתיחתו של אירוע נעילת הפסטיבל, הוזמן מוטי לבמה לקבל את הפרסים והוגדר כגיבור ישראל על גבורתו כנכה צה"ל בהיותו מדריך על כיסא גלגלים והוזמן לבמה פעם שנייה כדי לחלק מדליות של ארגון נכי צה"ל לילדים נכים העוסקים באומנות.

בסיום, הלהקה רקדה שוב עם הלהקות הזוכות וצולמה לטלוויזיה הלאומית של אוסטיה ולעוד 5 רשתות ועליה נאמר: הופעה מהממת, סוחפת של הישראלים והם בולטים בריקודיהם מכל יתר הלהקות. הופעתם הינה קידום לישראל, משהו עם גוון לאומי.

לפני פתיחת הפסטיבל הוזמנה הלהקה לטקס 70 שנה ליום הניצחון של הצבא הרוסי על הנאצים שבו צפתה הלהקה במצעד מרהיב של הצבא האדום – טנקים, טילים ואמצעי לחימה, תמונות של כל הנופלים שלזכרם הופרחו לגובה בלונים לבנים מלאים בהליום, סימן ליציאת נשמתם.

מנהלת הפסטיבל מרינה הכירה למוטי, שהינו נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים ונחשב שם לגיבור ישראל, את אחד מסגניו של פוטין, נשיא רוסיה, ואת צמרת הצבא האדום – גנרלים עטורי מדליות ואותות מלחמה.

אותה להקת אפרוחים ייצגה את ישראל באוגוסט 2016 בפסטיבל המחול הבינלאומי תחרותי בעיר בנאסבאר בבולגריה וזכתה במקום הראשון בכוריאוגרפיה ובפרס הגרנד פרי-כוכב הזהב, שהוא מעל המקום הראשון, במחול מודרני ובדואטים במקום השני והשלישי.

בפעם האחרונה לפני הקורונה, באוגוסט 2018, ד"ר דן רונן יו"ר סיאוף ישראל המליץ להזמין את להקת המחול "איילות הנגב" בוגרים, בליווי תזמורת, לייצג את מדינת ישראל בפסטיבל המחול הבינלאומי "פולקמוט" במדינת צפון קרולניה בארה"ב.

כך נכתב בכתבה נרחבת של העיתונאי קורי וילנקורט: "אנחנו רוצים שלום. ראש המשלחת הישראלית וכוריאוגרף הלהקה מטיף להרמוניה דרך המחול. אלקיס בילה את זמנו בכוחות המזוינים הישראלים במתן עזרה לפצועים עד שהפך בעצמו לנכה צה"ל. בשלוש השנים האחרונות הוא מרותק לכיסא גלגלים ממונע, אך זה לא מונע ממנו לעזור ללהקה להמשיך להפיץ את המסר לשלום באמצעות הריקוד".

אני הולך עם הלב שלי, אני הולך עם הרוח שלי, אומר אלקיס. הדת שלנו מחפשת שלום אנחנו לא רוצים קרבות, שלום רק שלום!!

רולף קאופמן, נשיא סיאוף העולמית: "להקת איילות הנגב, המייצגת את ישראל, היא להקה מצוינת. התרשמתי ממוטי אלקיס, מכושר המנהיגות שלו להוביל את הלהקה, ומקצועיותו, למרות מגבלותיו הגופנית המרתקות אותו לכיסא גלגלים".

ד"ר דן רונן: "נהניתי לקרוא את מכתבו של רולף קאופמן על הופעת 'איילות הנגב' בפסטיבל, שבחים ללהקה ולמוטי אלקיס. אנו שמחים בהצלחתכם ומודים לכם על המאמצים ועל תרומתכם לשמה הטוב של ישראל ושל "סיאוף ישראל" נקווה לשיתוף פעולה פורה ומפרה".

מהיכן מגיעה ההשראה? מהו תהליך היצירה?

מחיי היום יום, מחוויות שאני עובר, המחול בנפשי ברוחי ובדמי. אני שוכח מהנכות שלי ברגע שאני עובד עם רקדנים וזה עוזר לי להתמודד עם נכותי בחיי היום יום. הרוח מנצחת את מצבי הגופני. התהליך הוא נפשי. כל שקורה במוחי עובר אליהם בצורה ישירה מצב הריכוז שלנו משלים אחד את השני, אני מלמד אותם את השפה שלי.

אנסטסיה חפץ היא האסיסטנטית שלי שמכירה את ריקודיי ומבינה את שפת המחול שלי. דרכה אני מעביר את החומר האומנותי. הרקדנים הצעירים מחקים אותה בצעדי הריקוד עליהם עבדתי איתה בעשיית הכוריאוגרפיה.

בלהקות הבוגרות נמצא לימיני מורה לבלט מודרני וקלאסי אנטולי שנפלד, בוגר "איילות הנגב" שסיים את האקדמיה למחול בירושלים. הוא רוקד ודרכו אני מייצר את הצעדים והכוריאוגרפיה.

ביום שאמרו לי הרופאים שאני לא ארקוד ידעתי שארקוד במוחי. הכישרון לאמנות המחול הוא מהקדוש ברוך הוא בלבד. אף אחד לא לימד אותי. בתחילת דרכי התייעצתי עם שלום חרמון, שמעתי לעצות שלו ויישמתי זאת בעבודתי ככוריאוגרף.

הרקדנים קיבלו אותי כמו שאני, על כיסא גלגלים, ומעולם לא הביטו בי או פגעו בכבודי.

ספר על רקדנים שלמדת והדרכת והיכן הם היום?

יש לי בוגרים, רקדנים מקצועיים, שמדריכים ומלמדים מחול מקצועי.

חי כהן הינו רקדן מקצועי וכוריאוגרף בבית הספר לאומניות בברלי הילס. יש לו 350 תלמידים. הוא עשה את הכוריאוגרפיה לטקס כשאובמה נבחר לנשיא.

נועם סגל רוקד בלהקה מקצועית למחול מודרני במרסיי והולך להבחן בנורבגיה בלהקת מחול מודרני מקצועית – אחת הטובות בעולם שאותה מדריך שלומי רואימי – כוריאוגרף ומנהל אומנותי שרקד ב"איילות הנגב" ובלהקה הקיבוצית.

לימור בודה מדריכת להקת נכי צהל בבית הלוחם בבאר שבע.

דדי אלופר וצליל הרוש הקימו את להקת סול, להקת מחול מודרנית מקצועית, וייסדו את הבית למחול בבאר שבע.

מנהל החזרות של להקת קמע הוא אייל גנון בוגר איילות הנגב.

ב-2020 חליתי בקורונה והייתי במצב קשה מאוד. 5 שבועות שכבתי במחלקת קורונה בביה"ח סורוקה ויצאתי בנס. בעזרת ה' והמרכז לשיקום "עלה נגב", שוקמתי וחזרתי למצבי בזכות הטיפול המקצועי והמסור. צולמתי לחדשות בערוץ 13, על מנת לייצג את מרכז השיקום, ורואיינתי יחד עם שר הבריאות לשעבר יולי אדלשטיין ואלמוג, מייסד הכפר השיקומי.

השנה, שנת ה-40 לאיילות הנגב, אביים הפקת מחול יחודית ואתניע את הלהקה מחדש לאחר משבר הקורונה ולאחר ש-5 שנים שלא אפשרו לי לגייס רקדנים בבתי הספר.

ההפקה בחסות ולבקשת ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ, עם עוזרו צביקה כהן ומנכ"ל חברת כיוונים שלומי נומה תתקיים בליווי תזמורת המשטרה, במשכן לאומניות הבמה. במופע ישתתפו להקות וכוריאוגרפים שגדלו תחת שרביטי ורקדו בלהקת המחול "איילות הנגב". ההפקה מתוכננת לסוף שנת 2022.

מוטי, איש חם ולבבי, יש בו אמונה חזקה בקדוש ברוך הוא ואופטימיות הגורמת לו להצליח ליצור ריקודים יפים ומיוחדים מתוך כיסא הגלגלים.